טור בהשראת דו״ח עתיד העבודה 2025 של הפורום הכלכלי העולמי

The Future of Jobs Report 2025

עמותות רבות שקועות במעגל בלתי נגמר של כיבוי שרפות יומיומיות. המנכ״ל מתזז.ת מבקשת תרומה אחת לשנייה, מנסה לשמור על הארגון בחיים. אבל בין אימייל דחוף לשיחת טלפון לחוצה, העולם נע בקצב מסחרר: בינה מלאכותית, טרנספורמציה דיגיטלית ודרישה גוברת לבסס החלטות ארגוניות על בסיס נתונים ולהציג יכולות מדידה של תוצאות. איפה הוועד המנהל בכל זה? הוא אמור להסתכל חמש שנים קדימה - אבל כשהכול בוער מסביב, גם הוא עלול להירדם בשמירה. אם לא נתעורר בזמן, הארגון עלול להחמיץ את רכבת החדשנות ולהישאר תקוע בתחנה.

1. הנתונים מדברים בעד עצמם

85% מהארגונים בעולם מתכננים להעצים את ההכשרות (Upskilling/Reskilling) בשנים הקרובות, כך לפי דו״ח Future of Jobs Report 2025 (פרק 3 – Skills Outlook). 52% מהם מתכוונים להגדיל את חלק ההשקעה בשכר כדי לשמר כישרונות ולשפר פרודוקטיביות (Key Findings + פרק 4), ו־66% מתכננים לגייס עובדים בעלי מיומנויות ייעודיות בתחום הבינה המלאכותית.

עבור עמותות, המשמעות ברורה: כולם מסתערים על אותה "בריכה" של עובדים מוכשרים. מנכ"לים שלא יזהו בקרבם עובדים עם כישורי למידה ותקשורת טובה — ולא יתמכו בהכשרתם ובהישארותם בארגון — עלולים לסבול בעוד כמה שנים מפערי כוח אדם הולכים וגדלים.

2. "כלכלת הטיפול" כשטח צמיחה חדש

הדו״ח מדגיש מגמה מובהקת של צמיחה בכלכלת הטיפול (Care Economy). הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים מייצרות ביקוש עצום למקצועות בריאות וסיוע. עבור מלכ״רים רבים, העוסקים בעבודה עם אוכלוסיות מוחלשות (בין היתר קשישים), זו קריאת השכמה. מי שיתחיל כבר היום להכשיר עובדי סיעוד ואנשי רווחה, ויחבר אותם לכלים טכנולוגיים מתקדמים למדידה והערכה של תוצאות והשפעה, ימצא עצמו בעתיד עם יתרון עצום בהשגת מימון ובהגדלת השפעה חברתית.

3. תפקיד הוועד המנהל והאסיפה הכללית - לא לחכות

מטבע הדברים, המנכ״ל נמדד.ת על הצלחות מיידיות: פיתוח משאבים כאן ועכשיו, סגירת גירעונות, הובלת קמפיינים. אבל בעוד היא עסוקה בשוטף, הוועד המנהל והאסיפה הכללית הם אלו שאמורים להגדיר חזון לעוד חמש שנים ולדרוש הערכות אסטרטגית. הם אמורים למלא את תפקיד "המגדלור" ולדחוף את הארגון אל עתיד דיגיטלי. אם גם הוועד שוקע בפרטים הקטנים — כי המנכ״ל מפציץ אותו בדיונים על ניהול יומיומי - ההזדמנות לחשוב על דיגיטציה והטמעת AI עלולה להתמוסס. אחריותם היא לכפות את החשיבה ארוכת הטווח, גם במחיר של הנעת שינויים כואבים אך חיוניים.

4. לפנות משאבים היום — כדי לגדול מחר

הדוח מצביע על כך ש־63% מהארגונים רואים בפערי כישורים חסם עיקרי (פרק 4.1). חלקם נערכים מראש לקיצוץ בתחומים פחות יעילים, כדי להשקיע בתשתיות טכנולוגיות או בהכשרות עובדים. מנהלי עמותות שאומרים “אין לי זמן והתקציב לחוץ” פשוט דוחים את הקץ. דווקא למלכ״ר קטן, צמצום פעילות שוטפת יכול לאפשר השקעה בפלטפורמות טכנולוגיות ובהכשרת עובדים, שיביאו ערך גדול פי כמה תוך שנתיים שלוש.

5. הקרנות דורשות שקיפות ותוצאות

העולם הפילנתרופי משנה גישה: במקום לתמוך בעמותה רק על סמך רושם ותדמית טובים, יותר ויותר קרנות ותורמים מבקשים לראות מדדי השפעה מוצקים ולוודא שהעמותה יודעת להציג נתונים מהימנים לאורך זמן. בסביבה דיגיטלית, ארגון שלא יטמיע מערכות ניתוח נתונים ו-AI ולא ימדוד אפקטיביות - עלול להיחשב "לא בשל" ולהישאר מחוץ למעגל המימון. לעומת זאת, מי שכן ישקיע, יעצים את הרלוונטיות שלו ואת סיכוייו לקבל יותר תמיכה ושותפויות.

6. שכר, הכשרות ו־AI הולכים יד ביד

כש־52% מהמעסיקים (ע״פ הדו״ח) מתכוונים להגדיל את היקף ההשקעה בשכר, זה סימן ברור: התחרות על כישרונות עולה שלב. כדי להיות רלוונטי, צריך להציע לא רק שכר הולם, אלא גם מסלולי פיתוח מקצועיים, חשיפה לכלים חדישים וגמישות ארגונית. מי שיוציא עובדים להכשרות, יעודד בוגרי לימודים טכנולוגיים להצטרף וימצב את עצמו כ"מקום עבודה מתקדם" - יוכל לשמר הון אנושי איכותי לאורך זמן.

העתיד כבר כאן - אל תשאירו את העמותה מאחור

המרדף אחרי מציאת עוד תרומה או סגירת חור תקציבי הוא קריטי, אבל בלי לעצור ולפתח תשתיות ניהוליות־טכנולוגיות, העמותה מסתכנת בהישארות מאחור. הגיע הזמן שהוועד המנהל והאסיפה הכללית יעשו דווקא את ההפך מלהתמקד בשוטף, ויכפו תהליכי חדשנות ואימוץ כלים דיגיטליים. רק כך נראה צמיחה אמיתית ושיפור אמיתי באימפקט החברתי.