העובדים כבר שם - ההנהלה עדיין לא.

בעוד שמנהלים בעמותות מתרוצצים בין עוד פגישה עם תורמים, עוד דו"ח דחוף, עוד משבר בלתי צפוי - משהו עמוק קורה מתחת לפני השטח. לא המנכ"לית ולא הוועד המנהל הם אלו שמכניסים את הבינה המלאכותית לארגון. מי שעושים זאת הם העובדים.

השינוי מלמטה

העובדים (לפחות חלקם), לוקחים יוזמה אישית: רוכשים מנוי ל-ChatGPT מכיסם (או לקלוד), צופים בשעות הערב בביתם בסרטוני הדרכה לשימוש בכלי AI, לומדים לבד ומתרגלים. הם לא ממתינים להחלטות מלמעלה. הם מייצרים שינוי יום-יומי בשקט.

"ביקשתי שירכשו לנו מנוי לכל הצוות. אמרו שאין תקציב. אז קניתי לעצמי, למדתי, והיום אני מסיים ביום חצי מהעבודה שלקחה לי בעבר. למה שזה לא יהיה לטובתי?"

למה ההנהלה נשארת מאחור?

הסיבות ברורות:

• עומס תמידי - הישרדות שוטפת דוחקת חדשנות.

• פער טכנולוגי - מנהלים מצטיינים בד"כ בעבודה עם אנשים, אך פחות בבחירת כלים טכנולוגיים.

• שיקולים תקציביים קצרים - 20 דולר לחודש נראים כהוצאה, ולא כהשקעה שתחסוך הרבה יותר.

"אני יודע שה-AI חשוב. אבל איך אפשר למצוא זמן ללמוד אותו כשיש לי מחר ישיבת הנהלה ומשרד הבריאות מתמהמה בהעברת המענק שאושר כבר לפני חצי שנה ואני חייב למצוא פתרון למשכורות של החודש?"

הדילמה של העובדים

מה קורה כשהעובד מסיים עבודה של שמונה שעות בחמש בלבד?

• להפיק פי שניים תוצרים?

• להשקיע יותר באיכות?

• או לקחת את הזמן שהתפנה לעצמו?

"אם אני זו ששילמתי, למדתי, והשקעתי - למה שהארגון ייהנה מכל ההתייעלות? זו הרי התמורה שלי להשקעה שלי, לא?"

המחיר הארגוני

כשה-AI נכנס דרך עובדים בודדים:

• אין שיתוף ידע - כל אחד ממציא לעצמו מתודולוגיה.

• אין אחידות - איכות לא אחידה בין מחלקות.

• בזבוז כסף - כל עובד קונה מנוי בנפרד במקום מנוי ארגוני.

• סיכוני פרטיות - עובדים מזינים מידע רגיש לכלים בלי מדיניות ברורה.

• אובדן תיעוד ומידע - כשהעובד יעזוב את הארגון, כל מה שנצבר בחשבונות של כלי ה-AI שלו, ילך איתו ולא יישאר כלום אצל הארגון.

קריאה להנהלות

אם ארגונים חברתיים שואפים לשמור על השפעה משמעותית, זה הזמן להפוך את היוזמות האישיות למהפכה מערכתית:

• להקשיב לעובדים שכבר משתמשים.

• להשקיע בלמידה בסיסית של ההנהלה עצמה.

• לרכוש מנויים ארגוניים ולהקים מדיניות עבודה ברורה.

• לייצר תרבות של שיתוף ידע ושיטות עבודה (לדוגמה ליצור קבוצת ווטסאפ לטיפים וחידושים עם AI, לקיים מפגשים שבועיים עם הדגמות של הצוות לכלל העובדים).

  
  

לסיכום

המהפכה כבר מתרחשת - אבל היא פרטית, לא מערכתית.

אם ההנהלה תמשיך להתעלם, היא תישאר מאחור בזמן שהעובדים מובילים. אבל אם היא תדע להקשיב, לאמץ ולמסד - מהפכת ה-AI השקטה תהפוך לכלי שמכפיל את היכולת הארגונית.

השאלה האמיתית היא לא אם העובדים משתמשים ב-AI - אלא אם ההנהלה יודעת איך להפוך את זה לערך משותף.

חיזוק לנתונים ממחקר של אנתרופיק

חיזוק נוסף לכניסה של כלי AI לעולם העבודה אנו מקבלים מהמחקר שפרסמה חברת אתרופיק (15/9/2025), החברה שיצרה את קלוד (Claude). מהמחקר עולה כי מדינת ישראל היא במקום הראשון בעולם בשימוש בקלוד ביחס לאוכלוסייתה. אני מניח שניתן ליחס את התוצאה לשני מרכיבים:

1. בשנת 2024 הייתה נהירה של ישראלים לקלוד בגלל היתרון שהיה לו בשפה העברית.

2. לקלוד יש יתרון בסביבות פיתוח, והרי ידוע שאחוז המפתחים (כותבי קוד) בישראל ביחס לאוכלוסייה הינו גבוה בהרבה מרוב מדינות העולם (בכל זאת עדיין סטארט אפ ניישן).

צילום מסך מהמחקר של אנתרופיק