top of page
שינוי מחושב לוגו

תיאוריית השינוי - למה אנחנו עושים את מה שאנו עושים?

אולי יעניין אותך גם...

בינה מלאכותית בעמותות - לא עוד פלירט, אלא תוכנית עבודה מחייבת ל-2026

בינה מלאכותית בעמותות - לא עוד פלירט, אלא תוכנית עבודה מחייבת ל-2026

איך ארגונים חברתיים בישראל עוברים מהתבוננות מהצד למחויבות עמוקה לשילוב בינה מלאכותית? המאמר מציג את הכישורים הקריטיים, הפערים החברתיים והצעדים המעשיים לקראת 2026....

תכנון אסטרטגי תחילה: תנאי מקדים להטמעה מוצלחת של Monday.com בעמותות

תכנון אסטרטגי תחילה: תנאי מקדים להטמעה מוצלחת של Monday.com בעמותות

לפני שמטמיעים את Monday (מאנדיי) בעמותה, חשוב לוודא שהתבצע תהליך תכנון אסטרטגי עמוק. כך תבטיחו שהמערכת תשרת את המשימה החברתית ולא תהפוך לעוד פרויקט טכנולוגי מנותק....

איך להפוך את Monday לעמוד השדרה הדיגיטלי של הארגון

איך להפוך את Monday לעמוד השדרה הדיגיטלי של הארגון

מערכת Monday מסייעת לארגונים חברתיים לרכז ולמדוד את כלל המשימות והקשרים. במאמר נחשוף איך תכנון נכון הופך אותה לעמוד שדרה דיגיטלי – ולא רק לכלי לניהול משימות....

  • תמונת הסופר/ת: אהוד שם טוב
    אהוד שם טוב
  • 12 ביולי
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 12 ביולי

תיאוריית שינוי: למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים - והאם אנחנו באמת יודעים להסביר את זה?

הרבה פעמים ארגונים חברתיים מגיעים לעסוק בתיאוריית השינוי שלהם לא כי הם בחרו לעסוק בה, אלא כי הם נשאלים על כך בטופסי הבקשות לקרנות.זה קורה בערך ככה: מגייסת המשאבים שולחת למנכ"ל בקשה בדוא"ל -

"היי, בטופס הבקשה של הקרן יש שדה חובה: תיאוריית השינוי של הארגון. תוכלי לכתוב לי משהו?"

התגובה האינסטינקטיבית וגם המובנת, היא לחפש איזה משפט כללי שמתחיל ב"אנחנו פועלים לחיזוק...". אבל אז מגיעה מחשבה קצת יותר עמוקה: האם יש לנו באמת תשובה כנה, סדורה, שמסבירה למה מה שאנחנו עושים אמור לעבוד?

רבים מהארגונים יודעים לדקלם את החזון שלהם: "שוויון הזדמנויות", "צדק סביבתי", "חברה פתוחה ומגוונת". גם את המטרות - לרוב יש תהליך אסטרטגי שבו הן מוגדרות בקפידה. אבל כשזה מגיע לתיאוריית השינוי, משהו נתקע.

הרי כאן לא שואלים מה אנחנו רוצים לעשות, אלא למה אנחנו מאמינים שזה יעבוד, וזו כבר שיחה מסוג אחר - פחות על כוונות, ויותר על קשר סיבתי, הנחות יסוד, עדויות ותעוזה לשאול שאלות קשות.


✨ האזינו לסקירה קולית (פודקאסט)

הסקירה נוצרה באמצעות כלי AI, לאחר קריאה של 10 מקורות בינלאומיים (מאמרים ומחקרים), בנושא תיאוריית השינוי בארגונים חברתיים.

תיאוריית השינוי_ יישום, אתגרים ומדידה

מהי בעצם תיאוריית שינוי?

תיאוריית שינוי (Theory of Change) היא ההסבר הלוגי, הסיפור הפנימי שמחבר בין הפעולות של הארגון לבין התוצאה החברתית שהוא שואף אליה. זו לא סתם סיסמה. זו מפת חשיבה שמפרקת את הקשר בין:

  • הבעיה שהארגון מנסה לפתור - ומה באמת גורם לה

  • הפעולות שהוא נוקט - סדנאות, קמפיינים, חלוקת משאבים

  • המנגנון שבאמצעותו הפעולות הללו אמורות לחולל שינוי

  • התוצאה הרצויה - גם בטווח הקצר (תוצאות ביניים) וגם בטווח הארוך (השפעה ברת קיימא)

  • המדדים שיאפשרו לבדוק אם זה באמת קורה.


במילים אחרות, זו לא תשובה לשאלה "מה נעשה", אלא "למה מה שאנו רוצים לעשות אמור בכלל לעבוד ועל אילו הנחות יסוד אנו נשענים".

ree

תוכנית עבודה ותיאוריית שינוי - למה לא להתבלבל ביניהן?

לעיתים ארגונים מערבבים בין תוכנית עבודה לבין תיאוריית שינוי. זה מובן: שתיהן מתייחסות לפעולות ותוצאות. אבל חשוב לזכור - לכל אחת תפקיד שונה.

  • תוכנית עבודה היא הרשימה: מה עושים, מתי, מי אחראי, כמה זה עולה.

  • תיאוריית שינוי היא ההיגיון: למה יש סיכוי שהפעולות יביאו לתוצאה החברתית הרצויה.

ארגון שיש לו רק תוכנית עבודה - הוא "מבצע", אבל לא בהכרח "משנה". ואכן ישנם ארגוני חברה אזרחית שנועדו לעשות ולא לשנות את המצב, ובמובן מסוים הם חלק ממה שמאפשר את קיבוע המצב. לעומתם, ארגון שיש לו רק תיאוריה - הוא "חושב", אבל לא מתקדם, לכן המקום הנכון נמצא במפגש בין השניים.


למה בכלל להתעקש על תיאוריה?

אפשר לשאול: האם באמת צריך את זה? האם לא עדיף פשוט לפעול? דווקא כשאנחנו מתמודדים עם סוגיות של אי-שוויון, הדרה, כיבוש או משבר אקלים - אי אפשר להרשות לעצמנו לעבוד על אוטומט. בעולם שבו הקרנות דורשות תוצאות, והקהילות דורשות דין וחשבון, תיאוריית שינוי היא לא רק כלי ניהולי - היא ביטוי של מחויבות לאמת מקצועית ולצדק.

היא גם המקום שבו נבדוק בכנות: מי נשאר מחוץ לתכנון? מהן ההנחות הסמויות? מה תופס מקום מוגזם כי נוח לנו - ומה היינו צריכים לשים בפרונט?


מה כדאי לכלול בתיאוריית השינוי ואיך זה נראה בפועל?

כדי שתיאוריית שינוי תהיה שלמה, כדאי לשים לב שהיא עונה לפחות על השאלות הבאות:

1️⃣ מה הבעיה ומה הגורמים לה? המציאות החברתית שהארגון שואף לשנות והסיבות לשימורה.

2️⃣ הפעולות שהארגון מבצע? התיאור הקונקרטי של המענים - מה עושים בפועל, למי ובאיזה היקף.

3️⃣ מה מנגנון השינוי? הקשר הסיבתי - איך בדיוק הפעולות אמורות להביא לתוצאה הרצויה.

4️⃣ מה התוצאות הצפויות? השינוי בטווח הקצר ובטווח הארוך – לא רק בתוצרים אלא בהשפעה על חייהם של אנשים.

5️⃣ איך תדעו שזה עובד? האינדיקטורים והמדדים שיבחנו את ההצלחה.

ree

למשל, תיאוריית שינוי קצרה ומדויקת יכולה להיראות כך:

ארגון “דלת פתוחה” פועל כדי להתמודד עם נשירה מוקדמת מבתי ספר בפריפריה, הנובעת מפערים דיגיטליים וחוסר תמיכה לימודית בבית. באמצעות מרכזי למידה א-סינכרוניים בזום, מנטורינג אישי וסדנאות הורים, אנו מייצרים 500 שעות תגבור ו-120 ציוותי מנטור-תלמיד/ה, שמובילים לשיפור ממוצע של 15% בציוני מתמטיקה והגברת תחושת מסוגלות בקרב הלומדות/ים. כאשר תוצאות אלו יתרחבו, הן יקצרו את שיעור הנשירה לחצי ויקדמו מוביליות חברתית וכניסה להשכלה גבוהה. הנחת העבודה היא שתמיכה אישית בזמן אמת מגבירה התמדה בלימודים, וההתקדמות תימדד בציונים, נוכחות, ושאלוני מסוגלות.


כלי לניסוח תיאוריית השינוי של הארגון שלך

יצרתי כאן סוכן AI, מבוסס GPT שיאפשר לכל ארגון להזין מידע בסיסי כגון: לינק לאתר, דוח שנתי, דף פרופיל ארגוני מהם הסוכן יכיר את פעילות הארגון ויוכל לנסח עבורכם בפסקה אחת ממוקדת ועניינית את תיאוריית השינוי, אותה תוכלו להדביק בכל בקשה לקרן, באתר או במסמך אסטרטגי לגורמי חוץ או פנים. שווה לנסות אותו!


מחשבה לסיום

יכול להיות שהשאלה הגדולה באמת היא לא מה נכתוב בתיאוריית השינוי, אלא האם יש לנו אומץ להודות כשמשהו לא עובד - ולבנות תיאוריה טובה יותר.


להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה

ניהול דיגיטלי בארגונים חברתיים

bottom of page