החל מינואר 2026

החל מינואר 2026, נכנסות לתוקף שתי רפורמות דיגיטליות משמעותיות של רשות המסים, אשר ישפיעו באופן ישיר על התנהלותן של עמותות ומוסדות ציבור בישראל. רפורמה אחת נוגעת לחובת קבלת "מספר הקצאה" על חשבוניות מס במסגרת פעילות עסקית, והשנייה מחייבת דיווח דיגיטלי מלא על כלל התרומות המתקבלות בעמותות בעלות אישור לפי סעיף 46א'. מדריך זה נועד לספק למנהלי עמותות הסבר מקיף, ברור ומעשי על שני המהלכים, הרציונל מאחוריהם, החובות הנגזרות מהם והפעולות הנדרשות להיערכות מיטבית.

מודל "חשבונית ישראל": חובת מספר הקצאה לעמותות עם פעילות עסקית

מודל "חשבונית ישראל" הוא מהלך שמטרתו להיאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהון השחור. המהלך מחייב כל עסק, ובכלל זה עמותה המנהלת פעילות עסקית או חברה-בת, לקבל מספר ייחודי מרשות המסים בזמן אמת עבור כל חשבונית מס שסכומה עולה על רף שנקבע בחוק (רף הדירוג בהמשך המאמר).

מהו מספר הקצאה והרציונל מאחורי המהלך?

מספר הקצאה הוא קוד ייחודי בן 9 ספרות שמונפק על ידי מערכת דיגיטלית של רשות המסים ומוטבע על גבי חשבונית המס. הרציונל המרכזי הוא שקיפות ובקרה. כאשר ספק מבקש מספר הקצאה, רשות המסים יכולה לבצע אימות ובדיקות בזמן אמת כדי לוודא שמדובר בעסקת אמת.

ההשלכה המרכזית של החוק היא על מקבל החשבונית (הלקוח): ללא מספר הקצאה תקין על החשבונית, הלקוח לא יוכל לנכות את מס התשומות בגין אותה עסקה. הדבר הופך את מספר ההקצאה לתנאי הכרחי להכרה בחשבונית לצורכי מע"מ.

באילו מקרים עמותה נדרשת למספר הקצאה?

עבור עמותות, חובת מספר ההקצאה רלוונטית בשני תרחישים מרכזיים, התלויים באופי הפעילות שלהן:

1. בעת רכישה מספקים (צורך בניכוי מס תשומות): כאשר עמותה מנהלת מיזם עסקי, מחזיקה בחברה-בת, או מבצעת עסקאות אקראי החייבות במע"מ (לדוגמה, מכירת נדל"ן שנרכש מעוסק במסגרת סעיף 43א לחוק), היא עשויה להיות זכאית לקזז את המע"מ ששילמה לספקיה (מס תשומות). במקרים אלה, על מנת שתוכל לקזז את המע"מ, העמותה חייבת לוודא שכל חשבונית מס שהיא מקבלת מספק עבור עסקה שסכומה מעל הרף הקבוע בחוק, כוללת "מספר הקצאה" תקין. אם העמותה היא מלכ"ר שאינו מקזז מס תשומות כלל, הספק אינו נדרש לבקש עבורה מספר הקצאה.

2. בעת מכירת שירותים או מוצרים (הנפקת חשבונית מס): אם העמותה עצמה מוכרת שירותים או מוצרים במסגרת פעילותה העסקית ומוציאה חשבונית מס ללקוח שהוא עוסק אחר (B2B), היא נחשבת "ספק" לצורך החוק. במקרה זה, עבור כל עסקה שסכומה מעל הרף, העמותה היא זו שחייבת לפנות למערכת של רשות המסים, לבקש מספר הקצאה, ולוודא שהוא מודפס על גבי חשבונית המס שהיא מנפיקה ללקוח / למוטב.

   
   

סכומי הסף לחובת מספר הקצאה (התחולה המדורגת)

החוק מיושם באופן מדורג, כאשר סכום החשבונית המחייב קבלת מספר הקצאה יורד בהדרגה. מגמה זו נועדה להכניס יותר ויותר עסקאות למערכת הפיקוח.

• שנת 2024 (החל מ-5 במאי): חובה על חשבוניות בסכום של 25,000 ₪ ומעלה (לפני מע"מ).

• שנת 2025: הסף יורד ל-20,000 ₪ ומעלה.

• החל מ-1 בינואר 2026: הסף יורד ל-10,000 ₪ ומעלה.

• החל מ-1 ביוני 2026: הסף יורד ל-5,000 ₪ ומעלה.

מה זה אומר בפועל? שהחל מינואר 2026 אם עמותה מעניקה שירות למוסד כלשהו והיא (העמותה) מבצעת את הפעילות במסגרת יחידה עסקית מבחינת מע"מ, היא חייבת לקבל מספר הקצאה שיופיע על חשבונית המס. החל מיוני זה יחול על עסקאות של 5,000 ש"ח.

הקשר לדיווח מע"מ מפורט (PCN)

במקביל לחובת מספר ההקצאה, החל מינואר 2026, כל עסק בישראל, כולל עמותה עם פעילות עסקית שמחזור עסקאותיה עולה על 500,000 ₪ בשנה, יידרש להגיש דוח מע"מ מפורט (PCN). בניגוד לדוח המע"מ הפשוט, דוח PCN מחייב פירוט של כל חשבונית בנפרד – הן חשבוניות שהונפקו ללקוחות והן חשבוניות שהתקבלו מספקים. מספרי ההקצאה שיתקבלו ויונפקו יהיו חלק בלתי נפרד מהדיווח המפורט, ויאפשרו לרשות המסים הצלבה מלאה של הנתונים. מהלך זה מגביר משמעותית את הנטל האדמיניסטרטיבי ומחייב ניהול ספרים קפדני ומדויק.

מערכת "תרומות ישראל": חובת דיווח דיגיטלי על תרומות

המהלך השני והמרכזי עבור המגזר השלישי הוא חובת הדיווח למערכת "תרומות ישראל". החל מ-1 בינואר 2026, כל מוסד ציבורי המחזיק באישור לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה, יידרש לדווח באופן דיגיטלי ומיידי לרשות המסים על כל תרומה ותרומה שקיבל, וכן על כל ביטול תרומה. עמידה בחובת הדיווח תהווה תנאי למתן וחידוש האישור לפי סעיף 46.

מהי מערכת "תרומות ישראל" והרציונל מאחוריה?

מערכת "תרומות ישראל" היא פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת לעמותות להעביר ישירות למאגרי המידע של רשות המסים את פרטי כל התרומות שהתקבלו. הרציונל מאחורי המהלך הוא משולש:

1. מיצוי זכויות לתורמים: להקל על תורמים לממש את זכאותם לזיכוי מס, ללא צורך באיסוף ושמירה של קבלות נייר.

2. שקיפות ובקרה: לאפשר לרשות המסים פיקוח טוב יותר על כספי התרומות.

3. קידום וחיזוק המגזר השלישי: לשפר את השירות לאזרח ולחזק את אמון הציבור בעמותות באמצעות דיגיטציה ותהליכים מודרניים.

הערך לתורמים וחיזוק הקשר עם העמותה

השימוש במערכת מספק ערך אדיר לתורמים ומחזק את הקשר שלהם עם העמותה:

• נוחות וחיסכון בזמן: התורמים אינם צריכים עוד לשמור קבלות נייר. כל המידע על תרומותיהם מרוכז עבורם באופן אוטומטי ב"אזור האישי" שלהם באתר רשות המסים.

• מימוש זכאות אוטומטי: המידע על התרומות מוזן מראש במערכות לעריכת תיאום מס, בהגשת דוחות שנתיים ובבקשות להחזר מס. הדבר חוסך מהם את הצורך להציג את הקבלות או להעלות אותן למערכות באופן ידני.

• שיפור חווית התרומה: תהליך יעיל, שקוף ודיגיטלי משדר אמינות ומקצועיות, ומעודד את התורמים להמשיך ולתמוך בעמותה.

כיצד מתבצע הדיווח בפועל?

כל תרומה (או ביטול תרומה), שתדווח למערכת תקבל "מספר דיווח" (או "מספר רישום") ייחודי, שמהווה אישור לכך שהדיווח נקלט כהלכה. מספר זה יופיע על גבי הקבלה שנמסרת לתורם. כדי לזהות את התורם, חובה מעתה להזין את מספר ת"ז של התורם או את הח"פ במקרה והתורם הוא חברה. ישנן שתי דרכים לבצע את הדיווח:

1. באמצעות תוכנה מותאמת (הדרך המומלצת): עמותות המשתמשות בתוכנה להפקת קבלות שהתממשה למערכת "תרומות ישראל", ייהנו מדיווח אוטומטי. בעת הפקת הקבלה, התוכנה תשלח את הפרטים לרשות המסים ותקבל בחזרה את מספר הדיווח באופן מיידי.

2. באמצעות יישום מקוון באתר רשות המסים: אפשרות זו מיועדת לעמותות המשתמשות בפנקסי קבלות ידניים או בתוכנה שאינה מחוברת למערכת. במקרה זה, יש להקליד באופן ידני את פרטי כל קבלה וקבלה ליישום המקוון. אפשרות זו אינה מומלצת בשל העבודה הידנית הרבה הכרוכה בה.

תהליך ההיערכות והרישום למערכת

כדי להתחיל לדווח, העמותה צריכה לבצע מספר פעולות הכנה חד-פעמיות:

1. רישום לשירותים הדיגיטליים: הגורם שיעסוק בדיווח מטעם העמותה חייב להיות רשום לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים.

2. מינוי "מורשה-על": הנהלת העמותה צריכה למנות נציג שיהיה "מורשה-על", אשר יוכל לפעול בשם העמותה במערכות הדיגיטליות. מינוי זה דורש אישור של עורך דין על גבי טופס ייעודי.

3. מתן הרשאות: ה"מורשה-על" יכול להסמיך עובדים נוספים או גורמים חיצוניים (כמו מנהלי חשבונות) לבצע פעולות דיווח בשם העמותה.

ערך מוסף לעמותה כמעסיק: זיכוי מס לעובדים דרך תלוש השכר

אחד היתרונות החדשניים של המערכת הוא האפשרות שעמותה, בתור מעסיק, תעניק לעובדיה הטבה ייחודית. מעסיקים שיתממשקו למערכת "תרומות ישראל" יוכלו לאפשר לעובדיהם לקבל את זיכוי המס המגיע להם בגין תרומות שתרמו (לכל עמותה בעלת סעיף 46א') ישירות דרך תלוש השכר.

התהליך מתבצע בכפוף להסכמת העובד, שמאשר למעסיק לקבל את סך התרומות השנתי שלו. חשוב להדגיש כי פרטיות העובד נשמרת במלואה: המעסיק מקבל רק את הסכום המצטבר של התרומות לצורך חישוב הזיכוי, ולא מידע על שמות המוסדות להם תרם העובד. הטבה זו מהווה כלי לשימור וגיוס עובדים, וממצבת את העמותה כמעסיק מתקדם ודואג.

סיכום והיערכות לקראת ינואר 2026

שתי הרפורמות הדיגיטליות, "חשבונית ישראל" ו"תרומות ישראל", מסמנות שינוי מהותי באופן שבו עמותות מתנהלות מול רשות המסים, הספקים, הלקוחות והתורמים שלהן. המועד הקובע, 1 בינואר 2026, מחייב היערכות מוקדמת. על מנהלי העמותות לפעול כבר היום:

• לזהות את החובות הרלוונטיות: לבדוק האם העמותה מנהלת פעילות עסקית המחייבת התמודדות עם "מספר הקצאה".

• לבדוק תאימות תוכנה: לוודא מול ספקי התוכנה להנהלת חשבונות והפקת קבלות שהמערכות שלהם מותאמות ומוכנות לדרישות החדשות, כגון שדה חובה של מס' ת"ז / ח"פ של התורם.

• להתחיל בתהליך הרישום: לבצע את הרישום לשירותים הדיגיטליים ולמנות "מורשה-על" כדי להיות מוכנים טכנית להפעלת המערכות.

אימוץ המהלכים הדיגיטליים הללו אינו רק חובה רגולטורית, אלא גם הזדמנות לשפר את היעילות הארגונית, להגביר את השקיפות ולחזק את הקשר עם קהל התורמים והתומכים.

---

שאלות ותשובות

מהי רפורמת חשבוניות ישראל וכיצד היא רלוונטית לעמותות?

רפורמת חשבוניות ישראל היא מהלך דיגיטלי של רשות המסים המחייב קבלת מספר הקצאה לכל חשבונית מס שסכומה עולה על תקרה מסוימת. עבור עמותות המנהלות פעילות עסקית או רוכשות שירותים מספקים, מדובר בשינוי קריטי בתהליכי הדיווח והתאימות לחוק.

אילו שינויים נדרשים במערכות הדיגיטליות של הארגון לקראת 2026?

ארגונים חברתיים נדרשים לוודא שכל מערכות ניהול הכספים וה-CRM מסוגלות להתממשק ישירות לשרתי רשות המסים. אם הארגון משתמש במערכת מאנדיי Monday לניהול פרויקטים ותקציבים, יש להטמיע אוטומציות שיבטיחו העברת נתונים תקינה וקבלת מספרי הקצאה בזמן אמת.

כיצד משפיעה הרפורמה על ניהול התרומות וקבלות לפי סעיף 46?

הדגש המרכזי הוא על השקיפות והסנכרון הדיגיטלי. עמותות יצטרכו להקפיד על תיעוד מדויק ודיגיטציה מלאה של כלל ההכנסות וההוצאות, תוך הבנה שרשות המסים מקבלת דיווח בזמן אמת על עסקאות משמעותיות, מה שמחייב סדר מופתי בניהול הנתונים.

האם ניתן להמשיך לנהל את הכספים באופן ידני לאחר החלת הרפורמה?

ניהול ידני יהפוך למשימה כמעט בלתי אפשרית ומסוכנת מבחינת חשיפה לטעויות. הרפורמה נועדה להילחם בחשבוניות פיקטיביות ומחייבת תיקוף דיגיטלי. מעבר לעבודה עם פלטפורמות כמו מאנדיי Monday מאפשר שליטה ובקרה אוטומטית שמונעת תקלות דיווח וסנקציות אפשריות.

מהו הצעד הראשון שעל מנהלי עמותות לנקוט בו כעת?

מומלץ לבצע מיפוי של כלל הממשקים הפיננסיים בארגון ובדיקת מוכנות הטכנולוגית של ספקי התוכנה. יש לוודא שכל הגורמים בשרשרת הניהול – מהנהלת החשבונות ועד מנהלי התוכניות – מכירים את הדרישות החדשות ומצוידים בכלים הדיגיטליים המתאימים.

מהן המדרגות לסכומי החשבוניות המחייבות מספר הקצאה?

החובה חלה באופן מדורג: בשנת 2025 על חשבוניות מ-20,000 ש"ח ומעלה; החל מ-1 בינואר 2026 על חשבוניות מ-10,000 ש"ח ומעלה; והחל מ-1 ביוני 2026 הסף יורד ל-5,000 ש"ח ומעלה.

מי חייב לדווח למערכת תרומות ישראל והחל מאיזה תאריך?

החל מ-1 בינואר 2026, כל מוסד ציבורי המחזיק באישור לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה מחויב לדווח באופן דיגיטלי ומיידי על כל תרומה שהתקבלה או בוטלה.

כיצד משפיעה המערכת החדשה על התורמים של העמותה?

המערכת מאפשרת לתורמים מימוש זכאות אוטומטי לזיכוי מס ללא צורך בשמירת קבלות נייר. המידע מרוכז עבורם באזור האישי באתר רשות המסים ומוזן מראש במערכות לתיאום מס והחזרי מס.

מהן שתי הדרכים לביצוע דיווח על תרומות לרשות המסים?

הדרך המומלצת היא באמצעות תוכנה להפקת קבלות שמתממשקת באופן אוטומטי למערכת "תרומות ישראל". הדרך השנייה היא הקלדה ידנית של פרטי כל קבלה ביישום מקוון באתר רשות המסים, אפשרות שאינה מומלצת בשל העומס האדמיניסטרטיבי.

אילו פעולות הכנה נדרשות מהעמותה כדי להתחיל לדווח?

העמותה צריכה להירשם לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים, למנות נציג שיהיה "מורשה-על" באישור עורך דין, ולוודא מול ספקי התוכנה שהמערכות שלהם ערוכות לדרישות החדשות, כולל שדות חובה למספר ת"ז או ח"פ של התורם.

כיצד עמותה יכולה להעניק זיכוי מס לעובדיה ישירות בתלוש השכר?

מעסיקים שיחוברו למערכת "תרומות ישראל" יוכלו לקבל מרשות המסים את הסכום המצטבר של התרומות שנתן העובד (בכפוף להסכמתו) ולהעניק את הזיכוי ישירות בתלוש, תוך שמירה על פרטיות העובד לגבי שמות המוסדות להם תרם.